נוזלים ודלקות אוזניים הן מהתלונות השכיחות ביותר אצל ילדים. כמחצית מכל הילדים יחוו במהלך ילדותם לפחות אירוע אחד של נוזלים באוזן התיכונה, ויש ילדים הסובלים מנוזלים או דלקות מספר רב של פעמים.
מעבר להשלכות הרפואיות וההשלכות האפשריות מבחינת אי נוחות או כאב, יש להתייחס להשפעה האפשרית של הנוזלים על השמיעה. באופן מדוייק יותר- החשש מכך שהנוזלים או הדלקות יגרמו לליקוי שמיעה ממושך אצל ילדים דוקא בתקופה הקריטית של רכישת שפה ודיבור.
על מנת להבין את התהליך יש להכיר תחילה את מבנה האוזן.
האוזן מורכבת משלושה חלקים: תעלת השמע החיצונית, האוזן התיכונה והאוזן הפנימית, בה נמצא איבר החישה שתפקידו לקלוט מידע חושי מהסביבה ולהעבירו למח.
גלי קול עוברים את כל חלקי האוזן – הם מגיעים דרך האויר אל תעלת השמע החיצונית, דרך עור התוף אל האוזן התיכונה, וממנה אל האוזן הפנימית ואל עצב השמיעה.
ליקוי שמיעה יכול להיות עצבי-תחושתי – כלומר לנבוע מפגיעה באיבר החישה או בעצב השמיעה , הולכתי – לנבוע מפגיעה בהולכה של הצליל דרך תעלת השמע החיצונית ו/או התיכונה, או מעורב – לנבוע מפגיעה הן באיבר החישה או בעצב השמיעה והן בהולכת הצליל דרך תעלת השמע החיצונית ו/או התיכונה גם יחד.
חלל האוזן התיכונה, בו נמצאות עצמות השמע ( שהן העצמות הקטנות ביותר בגופנו) - צריך להיות מאוורר לגמרי. מצב מאוורר זה מאפשר לצליל לעבור באופן מיטבי את האוזן התיכונה. האוורור מתבצע באמצעות תעלת אאוסטכיוס (Eustachian tube) – המחברת בין האוזן התיכונה לבין הגרון. כאשר התפקוד של תעלת האאוסטכיוס משתבש - הלחץ באוזן התיכונה, שאמור להיות זהה ללחץ האוויר החיצוני, משתנה, וכתוצאה מכך נוזלים עשויים להצטבר בחלל האוזן התיכונה ולגרום לליקוי שמיעה הולכתי זמני.
בין הסיבות האפשריות לשיבוש של פעילות התעלה : בצקת של התעלה, חסימה זמנית של התעלה ע"י אדנואיד ( שקד שלישי) באזור מוצא התעלה.
הנוזלים המצטברים באוזן התיכונה עלולים ללחוץ על עור התוף (התוחם את האוזן התיכונה מצד אחד) ולגרום לכאב, ובמקרים קיצוניים – אף לגרום לנקב בעור התוף. כמו כן, עלול להיווצר זיהום שיגרום לדלקת. אם המצב נמשך לאורך זמן, עלול להתפתח מצב של דלקת כרונית.
אצל תינוקות וילדים קטנים שעדיין אינם יודעים לבטא כאב באופן מילולי – יתכן ונראה סימנים כמו: "משחק" באזור האוזניים, שפשוף האוזניים, בכי, יקיצה משינה בבכי. לעיתים יהיה חום ואולי נראה תגובתיות מופחתת לצלילים וקולות דיבור. ילדים גדולים יותר יכולים כבר לומר שכואבות להן האוזניים, או להתלונן על תחושת לחץ ואטימות. כמו כן נוכל לעיתים להבחין בירידה בשמיעה. חשוב לציין שנוזלים יכולים גם להמצא באוזניים בלי לגרום לתופעות של כאב או ירידה בשמיעה.
בכל מקרה של תחושת אטימות באוזניים וחשש לירידה בשמיעה, ובמיוחד אם יש כאב אוזניים, מומלץ להיבדק ע"י רופא אאג. במידת הצורך הרופא יפנה לבדיקת שמיעה.
אצל ילדים, עלול מצב של הצטברות נוזלים להימשך זמן רב ולגרום לליקוי שמיעה מתמשך, ולכן חשוב לעקוב ולטפל כראוי.
אם קיים ליקוי שמיעה בעקבות נוזלים או דלקת אוזניים, (ליקוי הולכתי ) הוא יכול להיות מליקוי שמיעה קל ועד ליקוי בינוני. בתקופת הילדות בה נרכשים השפה והדיבור, חסך שמיעתי ממושך עלול לגרום לאיחור בהתפתחות, לתסכול ואף לחסך חברתי ורגשי.
