מערכת שתל השבלול היא מערכת אלקטרו אקוסטית המהווה פריצת דרך משמעותית ביותר במאה האחרונה. . שתל השבלול פותח במטרה לאפשר יכולת שמיעתית לאנשים חרשים, שאינם מפיקים תועלת ממכשירי שמיעה רגילים.
שתלי השבלול הם נכון להיום הטכנולוגיה הרפואית היחידה המאפשרת שיקום של אחד מחמשת החושים. מסיבה זו, רופאים רבים מתייחסים אל שתלי השבלול כאל "נס טכנולוגי".
האלקטרודות המושתלות עוקפות את תאי השיער הפגועים בשבלול, ומעבירות גרייה חשמלית ישירות לשארית סיבי עצב השמע של החרש. על מנת לאפשר שמיעה.
(Mcklenburg & Brimacombe 1985, Pariser & Chute 1991)
השתל מיועד לילדים ומבוגרים הסובלים מחרשות, ולרוב מאפשר למשתמשים בו לשמוע, להבין דיבור בסביבות שקטות ואף יותר מכך. הודות להתקדמות הטכנולוגית הרבה בתחום, מושתלי שתל השבלול של היום יכולים להנות משמיעה מלאה יותר ואיכותית יותר ויותר. כשאם בתחילת הדרך (שנות ה-80), המטרה הייתה שמיעה ושיפור הבנת דיבור כתוספת לקריאת השפתיים, היום המחקרים בודקים הבנת דיבור באמצעות השתל בסביבות רועשות, הנאה ממוזיקה, שיחות בטלפון ועוד...
מועמדים לשתל –
- ילדים מגיל 12 חודשים (למעט מקרים מיוחדים כמו דלקת קרום המוח ו-CMV) ועד גיל 17 שנים, שאיבדו את שמיעתם או שנולדו עם לקות שמיעה חמורה עד עמוקה בשתי האוזניים, ואינם מקבלים תמורה מספקת ממכשירי שמיעה. או במילים אחרות – מכשירי השמיעה, אינם מאפשרים שמיעת דיבור מספקת, ולכך בנוסך למרכיב של השבת יכולת השמיעה והיכולת לתקשר עם הסביבה הקיים אצל מושתלים מבוגרים, ישנה השפעה מיידית גם על רכישת השפה והדיבור אצל הילדים, כמו גם על ההתפתחות האקדמית, ועוד.
- מבוגרים מעל גיל 18 שנים, שאיבדו את שמיעתם לאחר שלב רכישת השפה, או ששמיעתם ירדה בהדרגה. בשתי האוזניים, הסובלים מליקוי שמיעתי חמור עד עמור, ותוצאות הבחנת הדיבור עם מכשירי שמיעה אינם עולים על 50% (זיהוי משפטים בסביבה שקטה ובסט פתוח).
- במדינת ישראל כל מועמד זכאי לשתל שבלול באחת האוזניים, ובמקרים מיוחדים – גם באוזן השנייה. ישנן מדינות בעולם, שככלל (כמו אנגליה), כל ילד עד גיל 17 שנים המועמד לניתוח שתל השבלול זכאי מיידית ( אם הנתונים מאפשרים) להשתלה דו צידית של שתי האוזניים.
(Bond et al 2009, Summerfield et al 2009, NICE 2008, Summerfield et al 2002, Shipgood et al 2009, Garadat & Litovsky 2005
(
בנוסף לקריטריונים למועמדות כפי שהוגדרו ב"חוק", ישנם גורמים נוספים המשפיעים על ההצלחה עם שתל השבלול, ובטרם קבלת ההחלטות – לוקחים בחשבון גם נתונים אלו.
האבחון ובדיקת המועמדות לניתוח שתל השבלול ( או שניים= דו צידי) נעשים במרכזי ההשתלות, על ידי צוות רב תחומי, הכולל מנתח/ת א.א.ג., קלינאי תקשורת – שמיעה ודיבור, פסיכולוג/ית ועובד/ת סוציאלי/ת.
נלקחים בחשבון נתונים כגון:
- מצב רפואי כללי – האם אפשר וניתן לנתח!?
- בעיות רפואיות ו/או התפתחותיות נוספות.
- מצב אנטומי ותפקודי של מערכת השמיעה (מצב אוזן תיכונה, מבנה השבלול, מצב המערכת הוסטיבולרית, סימנים לשאריות סיבי עצב השמיעה, ועוד....
- תמיכה של הסביבה, ובעיקר ההורים, ובמקרה של מבוגרים או מתבגרים – המוטיבציה לניתוח.
- שימוש במכשירי שמיעה, והתרומה ממכשירי השמיעה.
- גיל התחלת החרשות, סיבת החרשות, מספר השנים שעברו מאז אבדן השמיעה ועד לניתוח השתל, גיל בעת הניתוח, ועוד נתונים אישיים נוספים.
הצוות במרכז ההשתלות יערוך סדרה של בדיקות ושאלונים, ובמקרה של עוללים ותינוקות – ייעזר רבות בהורים ובצוות החינוכי המלווה את המועמד/ת.
השתל המסחרי הראשון הוצג באופן רשמי ומסחרי, בשנות השמונים. מאז ועד היום טכנולוגית שתל השבלול התפתחה רבות. אך המחקר בנושא החל כבר לפני שנים רבות –כשאלכסנדר וולטה, ניסה להשיג תחושת שמיעה על ידי החדרה לאוזניו בדידים מטאליים, וחיברם למעגל חשמלי שהכיל 30-40 תאים אלקטרוליטיים שפיתח. וולטה דיווח על תחושת רעש הדומה למים רותחים.
מאז נעשו ניסיונות עם שתלים מסוגים רבים, השונים זה מזה בתכונות רבות, הקשורות לדרך בה מועבר המידע השמיעתי אל עצב השמיעה, לדוגמא – מיקום האלקטרודות המגרות, מספרן, הקישור שבין החלקים החיצוניים לחלקים המושתלים, שיטות העיבוד של צלילי הסביבה, ועוד...
